אנטיפלוס — עיר ליקית עם אמפיתיאטרון על שפת הים במרכז קאשה
במרכז קאשה המודרנית — אחת מעיירות הנופש המקסימות ביותר בליקיה הטורקית — מתנשא לפתע מעל הגגות אמפיתיאטרון הלניסטי: שורות מושבים משיש לבן, הפתוחות לכיוון הים, ללא במה מאבן שתסתיר את הנוף אל המים הכחולים האינסופיים. זוהי אנטיפלוס (Antiphellos), עיר נמל עתיקה, ששמה בתרגום מיוונית פירושו "הארץ מול הצוקים". אנטיפלוס ידעה לטבוע מטבעות, שימשה כבוררת של ברית ליקיה ושרדה את רעידת האדמה של שנת 141, לאחר ששוקמה במימון של אופרמואס, נדיב ידוע מרודיאופוליס. כיום, חורבותיה משולבות במרקם החיים של קאשה בצורה כה אורגנית, עד שצריך להאט את הקצב בכוונה כדי להבחין במצבות הליקיות בין הבתים הלבנים.
ההיסטוריה והמקור של אנטיפלוס
שמה הליקי המקורי של העיר היה Habesos; על פי עדותו של פליניוס הזקן, לפני הקולוניזציה היוונית היא נקראה Habessus. שרידים אדריכליים, הנשמרים כיום במוזיאון אנטליה, מאשרים את נוכחותם של הליקיים כאן כבר במאה ה-6 לפנה"ס — כלומר, גם ההר הסמוך פלוס (Phellus) היה מיושב באותה תקופה. באמצע המאה ה-6 לפנה"ס כבשו הפרסים את האזור והחזיקו בו עד לבואו של אלכסנדר.
בתקופה ההלניסטית הפך אנטי-פלוס לנמל של פלוס — עיר פנימית קטנה הממוקמת בהרים. השם "אנטי-פלוס" עצמו מופיע בכתובת מהמאה ה-4 לפנה"ס שנמצאה בקאשה: היא מכנה את הנפטר "יליד אנטי-פלוס". כאשר פלוס החל לדעוך, אנטיפלוס תפס את מקומו והפך למרכז הגדול ביותר באזור, וזכה בזכות להטביע מטבעות משלו.
באיחוד הליקיה הייתה לעיר זכות הצבעה אחת — משקל פוליטי צנוע, אך ממשי. סטראבון טעה כששייך אותה לערים הפנימיות ("בעומק הארץ נמצאות פלוס, אנטיפלוס והימרה..."), מה שגרם לתמיהה בקרב גיאוגרפים מאוחרים יותר: למעשה, העיר עמדה על חוף המפרץ, במיקום החופי הפגיע ביותר. דווקא משם, לפי פליניוס, הובאו הספוגים הרכים ביותר בעולם.
בשנים 141–142 רעידת אדמה הרסנית החריבה את חוף ליקיה וככל הנראה גרמה לצונאמי שפשט עמוק לתוך היבשה. אנטיפלוס נפגעה קשות: אז בדיוק קרסה הקיר המזרחי של האמפיתיאטרון, וסימני התיקון שלו נראים היטב עד היום. כספים לשיקום הועברו מאופראמואס מרודיאופוליס — אזרח נכבד שתרם כסף לערים רבות שנפגעו בליקיה.
קצין הים האירי סר פרנסיס בופורט ביקר במקום בשנות ה-20 של המאה ה-19, כאשר היה כמעט נטוש. באפריל 1840, הארכיאולוג והמטייל האנגלי צ'ארלס פלוז מנה כאן יותר מ-100 קברים מאבן. כבר בביקורו הבא, פלוז ציין בצער שהיישוב התרחב ובלע את רוב החורבות: התושבים המקומיים פירקו את לוחות האבן השטוחים של הסרקופגים כדי להשתמש בהם כחומר בנייה. כיום, רוב הקברים נעלמו.
ארכיטקטורה ומה לראות
המאפיין העיקרי של אנטיפלוס הוא האופן שבו הוא מתקיים לצד העיר החיה. קאש צמחה ממש מעל חורבות ליקיה, וכיום תוכלו למצוא את המונומנטים לא בתוך מתחם מוזיאלי מגודר, אלא בין בתי קפה, מלונות וגינות.
האמפיתיאטרון ההליניסטי
האמפיתיאטרון, הממוקם במרחק של 500 מטר ממרכז קאש, הוא ללא ספק פנינת האתר. הוא נבנה ל-4,000 צופים, והוא המבנה היחיד מסוגו באנטוליה המשקיף על הים: האדריכלים ויתרו בכוונה על במה מאבן (פרוסקניה) כדי לא לחסום את הנוף הימי. הקירות בנויים מאבן מסותתת לא אחידה, המשתנה בצורתה ובגודלה; אין דיאזומה (מעבר אופקי המפריד בין היציעים). לאחר השיקום בשנת 2008, האמפיתיאטרון נשמר היטב. הקיר המזרחי נהרס, ככל הנראה, ברעידת אדמה בשנת 141; התיקונים נראים לעין בלתי מזוינת.
קבר המלך (King's Tomb) והכתובת בשפת מילי
ברחוב אוזונצ'רשי ניצב סרקופג מהמאה ה-4 לפנה"ס, הידוע בשם העממי "קבר המלך". ההיפוסוריון (הקבר התחתון) בגובה של כ-1.5 מטרים חצוב ישירות בבסיס הסלע; הרצפה שקועה, והכניסה פתוחה. על ההיפוסוריון מופיעה אפיטף יוצא דופן — שיר שנכתב בשפת מיליא (Lycian B), ניב אנטולית עתיק, המופיע רק בשלושה כתובות: שני שירים על האובליסק של קסאנפוס וכתובת קצרה זו. הטקסט טרם פוענח במלואו. צ'ארלס פאלוז ציין בשנות ה-40 של המאה ה-19 כי הכתובת "אינה מתחילה בסגנון המוכר לנו ואינה מכילה מילים בעלות אופי קבורה". התיאור הראשון של הקבר הופיע כבר בספרו של לואיג'י מאייר "Views in the Ottoman Empire" (לונדון, 1803). הסרקופג מכוסה במכסה עם ארבעה לוחות תבליט עם דמויות עומדות; בגמלון הקדמי — גבר מזוקן עם מקל ואישה יושבת — ככל הנראה בונה הקבר ואשתו.
קבר דורי מעל האמפיתיאטרון
מעט מעל האמפיתיאטרון חצוב בסלע קבר דורי — קובייה שצדדיה באורך 4.5 מטרים. הכניסה, שגובהה 1.9 מטרים, מובילה לתא יחיד. על הקיר הפנימי נשמר תבליט של נערות רוקדות, המכוסה בפיח רב-שנים ממדורות הרועים, שהשתמשו בקבר כמחסה. על פי בגדי הרקדניות, מומחים מתארכים את היצירה למחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס. מבחוץ נראים בסיס פרופיל ופיליסטרים פינתיים; אחת מהקפיטלים נשמרה.
מקדש קטן, קברי סלע וחומה
במרחק כמה צעדים מהמרכז נשתמרו האבנים התחתונות של מקדש קטן בגובה חמש שורות של אבן מסותתת. הוא נבנה במאה ה-1 לפנה"ס; ייעודו והקדתו אינם ידועים — הפולחן לא זוהה. בסלעים מעל העיר המודרנית מסתתרים קברים בסלע: באחד מהם יש כתובת ליקית, וכן כתובת מאוחרת יותר – לטינית. ממערב לעיר, לאורך 460 מטרים, משתרע חומת חוף המורכבת משש שורות של אבן מסותתת — קו ההגנה הימי היחיד של אנטיפלוס, שלא היה בו לא אקרופוליס ולא ביצורים עירוניים של ממש.
עובדות מעניינות ואגדות
- כתובת מאנטיפלוס מהמאה ה-4 לפנה"ס היא האזכור הכתוב הראשון של השם היווני של העיר. משמעות הדבר היא שהעיר הליקית Habesos והעיר היוונית Antiphellos התקיימו במקביל; המעבר מאחת לשנייה ארך מספר דורות.
- פליניוס הזקן מזכיר ב"היסטוריה טבעית" כי במימי הים הסמוכים לאנטיפלוס הוצאו הספוגים הרכים ביותר בים התיכון — פרט שקשה לאמת, אך המעיד בבירור על המוניטין הימי של העיר בתקופה העתיקה.
- האמפיתיאטרון של אנטיפלוס הוא היחיד באנטוליה שנבנה ללא בימה קבועה מאבן: הפרוסקניום הושמט בכוונה, כדי שהצופים בשורה הראשונה יוכלו לצפות הן בהצגה והן בים בו-זמנית. אין פתרון כזה בשום מקום אחר באסיה הקטנה.
- הכתובת על "קבר המלך" נכתבה בשפת ליקיה (Lycian B) והיא מהווה אחד משלושת הטקסטים השמורים בשפה זו בעולם. ניסיונות לפענח אותה נערכו מאז 1812; עד היום אין קריאה מלאה שלה.
- קאש, שצמחה במקום אנטיפלוס, נקראה עד חילופי האוכלוסין היווניים-טורקיים בשנים 1922–1923 אנדיפלי — עיוות ישיר של המילה היוונית "אנטיפלוס"; במאה ה-19 נפוצה הצורה "אנדיפלו". השם הטורקי הנוכחי קאש (Kaş) פירושו "גבה" או "מדף סלע" — דימוי המתאר במדויק את תוואי החוף.
איך להגיע
אנטיפלוס היא קאש המודרנית במחוז אנטליה; קואורדינטות 36°12′ צפון, 29°38′ מזרח. שדה התעופה הגדול הקרוב ביותר הוא אנטליה (AYT), כ-190 ק"מ מזרחה על כביש D400. מאנטליה לקאש יוצאים אוטובוסים ישירים של החברות Kamil Koç ו-Pamukkale; זמן הנסיעה הוא כ-3 שעות. מפתחייה (Fethiye) לקאש — כ-100 ק"מ, כ-1.5 שעות.
רכב הוא אופציה נוחה: כביש D400 לאורך השביל הליקי הוא ציורי ומטופח היטב. ברכב פרטי, התמצאו במרכז קאשה וחיפשו את השלטים "Antiphellos Antik Tiyatrosu" המובילים לאמפיתיאטרון. החניה במרכז היא בתשלום, אך לא יקרה. האמפיתיאטרון עצמו פתוח לקהל הרחב; קבר המלך נמצא ממש ברחוב המדרחוב. מרכז קאשה, שהוא חצי מדרחוב, אינו גדול — ניתן לעבור את כל המסלול העתיק ברגל תוך 2–3 שעות.
טיפים למטייל
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא האביב (אפריל–מאי) והסתיו (אוקטובר–נובמבר). בקיץ קאש פופולרית בקרב צוללנים ושייטים, ותנועת התיירים בה רבה. באפריל ובאוקטובר מזג האוויר נעים, הים עדיין חם מספיק לשחייה, וקל יותר לסייר בין החורבות. החורף שקט וגשום — השבילים הסלעיים המובילים לקברים עלולים להיות חלקלקים.
בעת סיור בקברים, יש לנקוט זהירות: חלקם חצובים ישירות במדרון מעל שכונות מגורים, והשבילים המובילים אליהם צרים. הקבר הדורי הממוקם מעל האמפיתיאטרון מצריך טיפוס קל; יש לנעול נעליים נוחות. אם אתם רוצים לצלם את האמפיתיאטרון בצורה המרשימה ביותר — בואו בבוקר, כאשר השמש זורחת מהצד ומדגישה את מרקם הלבנים, ומאחוריהם נפרש הכחול של הים התיכון.
שלבו את הביקור באנטיפלוס עם ביקור במוזיאון התת-ימי: במרחק של כמה קילומטרים מקאשה, בים, מונחים סרקופגים ליקיים טבועים, הנגישים לצוללנים. מרכזי הצלילה בקאשה מציעים סיורים מתאימים. מבחינת האוכל — אל תשכחו לטעום את המנות המקומיות על בסיס חצילים ודגים טריים במסעדות החוף. וזכרו: חורבות אנטיפלוס משולבות בעיר חיה, ולא כלואות במוזיאון — זה בדיוק מה שהופך את הטיול בקאשה למסע מיוחד בזמן.